<h1>ספר החינוך מצוה שמ"א</h1>
<h2>דף לא.</h2>
שיהיה פדיון הנחלות שהן תוך העיר המוקפת חומה עד השלמת שנה אחת, ואחר השנה תהיה בחזקת הקונה אותן ולא יהיו חוזרות ביובל, שנאמר [ויקרא כ"ה] ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה וגומר. וכבר כתבתי למעלה שעניין היות בית בעיר חומה נחלט לשנה מצד חיבת הארץ הוא כדי שישתדל המוכרה לגאול אותה מהרה. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [ערכין ל"א ע"א] שהמוכר יכול לגאלה בכל עת שירצה תוך שנה, וכשפודה אותה נותן לו כל הדמים שקיבל במכירתה ואינו מנכה לו כלום מחמת הזמן שדר בה, ואף על פי שבעלמא אסור דהיינו צד אחד ברבית התורה התירתו כאן, כדאיתא במסכת ערכין [שם]. ושאר קרובין אין פודין אותה אלא המוכר בעצמו, זהו דעת הרמב"ם זכרונו לברכה, ולא כן נראה בקדושין. ואינו לווה וגואל אלא ימכור נכסים אחרים אם יש לו ויגאלנה או אם רווח מעות אם נתנו לו יכול לגאלה בהן. ואינו גואל אותה לחצאין, כלומר שיפרע לו קצת המעות בפעם אחת וקצתן בפעם האחרת כמו שאמרו זכרונם לברכה בקדושין פרק קמא [כ' ע"ב]. ואם מת הלוקח תוך שנה פודה אותה מיד בנו, ואם מת המוכר פודה אותה גם כן בנו של מוכר מיד הלוקח. ויתר פרטיה במסכת ערכין. ונוהגת בארץ ישראל בזכרים ונקבות בזמן שהיובל נוהג.
